איחוד הצלה

איחוד הצלה

לוגו איחוד הצלה
תחום	רפואת חירום
מדינה	ישראל
מטה הארגון	ירמיהו 78, ירושלים
מקום פעילות	כל הארץ
מייסדים	אלי ביר
מנכ"ל	אהוד דודסון
תקופת הפעילות	אוגוסט 2006 – הווה (כ־18 שנים)
1221.org.il

איחוד הצלה הוא ארגון ישראלי המאגד חובשים, פרמדיקים ורופאים מרחבי ישראל כגוף התנדבותי לכונני רפואת חירום, על מנת להציל חיים ולמתן שירותי עזרה ראשונה. נשיא הארגון ומייסדו הוא אלי ביר ומנכ"ל הארגון הוא אהוד דודסון.

מטה הארגון ממוקם בירושלים, ממנו מתנהלת הפעילות בתשעה מחוזות: צפון, חוף, מרכז, שפלה, דן, יו"ש, ירושלים, לכיש ונגב. באמצעות מערכת שיגור מבוססת GPS ופריסת כוח אדם וציוד, משיג הארגון זמן תגובה ממוצע של פחות משלוש דקות ברחבי הארץ ו-90 שניות באזורים עירוניים. תקציב הארגון מגיע ברובו המוחלט (99%) מתרומות, רובן מחו"ל.

הארגון הוקם ב-2006 בתור "ארגון מתנדבי הצלה בישראל", שפרש מארגון המתנדבים החרדי "הצלה ישראל". הארגון החדש, הגדיר עצמו ארגון המתנדבים הלאומי ופתח את שורותיו למתנדבים מכלל החברה הישראלית ללא מגבלות אמונה דתית, מגדר או לאום ונכון לשנת 2024 פעילים בו כ-8,000 מתנדבים: חובשים, פרמדיקים ורופאים.

באוגוסט 2006 פרשו אלי ביר וקבוצת מתנדבים מארגון הצלה ישראל בעקבות סכסוכים בתוך הארגון והקימו את "איחוד הצלה". בתחילה נקרא הארגון "ארגון מתנדבי הצלה בישראל". עם השנים התפתח הארגון, והיום, בנוסף למתנדבים החרדים, חברים בו אלפי מתנדבים שאינם דתיים, ואף צוות של ערבים ממזרח ירושלים ומהמשולש^[1].

באוגוסט 2008 מונה פרופסור אבי ריבקינד כחבר הוועדה הרפואית של "איחוד הצלה"^[2].

באירועי טבח שבעה באוקטובר 2023 גייס מערך החירום של הארגון אלפי מתנדבים וכבר בשעות הבוקר המוקדמות היה בין הראשונים להגיע לשטחי הלחימה בדרום הארץ. תחת ירי טילים ומקלעי מחבלים, הצליחו להגיע מאות מתנדבים אל הקיבוצים, הצמתים, שטח מסיבת הנובה, שדרות ואופקים. מלבד מאמצי הפינוי שהתנהלו יחד עם שאר גופי החירום. הקימו הצוותים הרפואיים של הארגון בשיתוף עם צה"ל, בית חולים שדה גדול בשדה יואב. במרכז לאיסוף פצועים ולטיפולי-חירום שהקים הארגון בשעות הבוקר בצומת חלץ, בוצעו החייאות וניתוחי שדה דחופים. פצועים רבים שחולצו מן התופת בידי מתנדבי הארגון פונו מנקודה זו במסוקים אל בתי החולים. בשבוע הראשון לקרבות התרוקן המרכז הלוגיסטי של הארגון מעשרות טונות של ציוד רפואי ששונע לחזית.^[3]

שניים מהמתנדבים נפלו בקרבות (בהגנה על ניר עוז ובמקום נוסף), מתנדב שהיה בתפקיד במסיבת הנובה נחטף ומתנדב נוסף נרצח בעודו מגיש עזרה ראשונה לנערה שנורתה. שני מתנדבים נוספים נהרגו במהלך מלחמת חרבות ברזל^[4].

נכון לשנת 2024 מונה הארגון כ-8,000 מתנדבים: חובשים, פרמדיקים ורופאים^[5], והוא מאושר כגוף מסייע רשמי בשעת חירום^[6] על ידי משרד הבריאות^{[דרוש מקור]}, ורשאי לקבל מידע עדכני על אירועי חירום ממוקד החירום של מגן דוד אדום^[6]. חלק מהמתנדבים בארגון פועלים במסגרת רשות השירות הלאומי-אזרחי.

מתנדב בארגון צריך להיות בעל רכב פרטי, או חבר ביחידת האופנועים או האופניים. החובשים מקבלים את קריאות החירום באמצעות מוקד חירום טלפוני של מוקד איחוד הצלה או אפליקציה ייעודית שמזהה את המיקום של המתנדב ומזניקה אותו באופן אוטומטי למקרי חירום שיש בסביבתו. המתנדבים יוצאים להגיש סיוע הרפואי עד להגעת האמבולנס לאירוע.

הארגון מאבזר את כל מתנדביו באמצעי קשר וציוד רפואי מתקדם ויקר ערך. 'איחוד הצלה' רכש מאז הקמתו תיקי החייאה משופרים, בהם כל הציוד הרפואי הנדרש עבור הכוננים המגיעים למתן מענה ראשוני. בנוסף לתיק ההחייאה הבסיסי, 'איחוד הצלה' דואג לאבזר כוננים פעילים גם בדפיברילטור, מכשיר למדידת רמת הסוכר בדם וכדומה.

הארגון מעביר קורסי חובשים בתשלום, למתנדבים בארגון הקורס הוא ללא עלות.

מתנדבי הארגון פועלים בהתנדבות, הטיפול הרפואי והפינוי לבית החולים נעשה ללא השתתפות של החולה, אך הארגון תובע תשלום מקופות החולים או חברות ביטוח.

מלבד פעילותו כארגון מתנדבים לאומי בישראל, הארגון פיתח פעילות במספר מדינות ולו סניפים: בארצות הברית, אוקראינה ופנמה. הסניף הקבוע באומן שבאוקראינה, מספק מענה רפואי למבקרים בציון רבי נחמן מברסלב.

הארגון השתתף בסיוע במשברים בינלאומיים, בהם: סיוע מתמשך בהאיטי, סיוע לאחר רעידת האדמה בנפאל ב־2015. סיוע לאחר ההוריקנים אירמה והארווי בארצות הברית (2017); סיוע נפשי לאחר הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (2018); סיוע לאחר אסון קריסת הבניין בסרפסייד (2021). מבצע "כנפיים כתומות" לפינוי פליטים באוקראינה ומולדובה (2022). חילוץ והצלה לאחר רעידות האדמה בטורקיה ובמרוקו (2023).

שיתוף הפעולה בין איחוד הצלה למגן דוד אדום ידע עליות ומורדות, על רקע חילוקי דעות באשר לאי-שיתוף קריאות חירום ממוקד 101 לכונני איחוד הצלה. בשנת 2008 חדל מגן דוד אדום להעביר קריאות חירום למתנדבי איחוד הצלה. במגן דוד אדום טענו שישנם בארגון מתנדבים ללא הכשרה מתאימה וכי אינם יכולים להזניק כוננים ללא הכשרה מספקת. בעקבות כך הוחלט באיחוד הצלה לפתוח מוקד חירום טלפוני במספר 1221 (ללא כוכבית) שיקבל שיחות מאזרחים המעוניינים בטיפול רפואי, וקריאות אלו יטופלו על ידי מתנדבי הארגון.

לארגון חילוקי דעות עם מד"א, חלקם אף הובילו לתביעות משפטיות הדדיות^[7][8] ולטענות בנושאי שקיפות^[9].

על רקע התפתחותו מארגון מגזרי לארגון הצלה לאומי, נתקל הארגון בביקורת רבנית חריפה. נטען שהארגון פעל להפצת מכתבי רבנים שאסרו להתנדב במד"א מטעמי צניעות (פעילות משותפת של מתנדבים ומתנדבות) בעוד הוא עצמו פועל בסטנדרטים דומים^[10]. באוגוסט 2021 בית ההוראה של הרב שמואל הלוי ואזנר, המהווה סמכות הלכתית של ארגון המתנדבים 'הצלה גוש דן' הפועל בחסות מד"א^[11] פרסם כי אסור להתנדב בארגון איחוד הצלה מאחר שבין מתנדביו חברים שאינם עומדים בכללי ההלכה, בין היתר נטען כי הארגון מאפשר למתנדבים רווקים לפעול במסגרתו^[12]. מנגד הארגון טען כי מדובר בהליך שמטרתו לפגוע בגיוס הכספים לארגון^[13] וכי לארגון ועדת רבנים^[14].

בשנת 2010 הוקצה מספר טלפון חירום מקוצר לארגון^[15] והחל ב-1 בספטמבר 2011 איחוד הצלה מפעיל מוקד חירום טלפוני שעונה לקריאות רפואיות 24 שעות ביממה. המוקד מאויש על ידי חובשים ופרמדיקים מהארגון המקבלים את קריאות החירום, ומזניקים את מתנדבי הארגון. במקביל מעביר המוקד את הקריאה למוקד מגן דוד אדום לשם הזנקת אמבולנס לאירוע החירום.

בשלב מסוים ב-2014, הוכרז על שיתוף פעולה בין הארגונים והופסק השימוש במספר החירום הישיר של הארגון^[16][17]. אך בהמשך חזר מוקד החירום של הארגון לפעילות עצמאית וב-2016 עלו שוב טענות למתיחות בין שני ארגוני החירום^[18].

באוגוסט 2017 יצא חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות שבו נאסר על הארגון לפרסם את מספרו^[6]. במקביל, עתר מגן דוד אדום לבית המשפט ובהמשך לבג"ץ בבקשה לבטל את ההקצאה למספר המקוצר, בטענה שהארגון מפרסם את המספר באופן המטעה את הציבור ובניגוד לעמדת משרד הבריאות, אך העתירה נדחתה.

במטרה לסיים את הסכסוך בין הארגונים פעלו בממשלה ובכנסת באמצעות חוק לאיחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים המורה על הקמת מוקד חירום יחיד שינוהל על ידי מגן דוד אדום ויהיה מחויב לשתף את המידע עם כלל הארגונים. הליך החקיקה החל בשנת 2021^[19] ולאחר מכן בשנת 2022^[20] והצעת חוק זו אושרה בקריאה טרומית, בעקבות פיזור הכנסת הליך החקיקה הופסק, הצעת חוק זהה הוגשה שוב בשנת 2023^[21] על ידי חבר הכנסת משה גפני^[22].

הארגון מפעיל סוגים שונים של כלים מבצעיים.

נכון ל-2024, מפעיל הארגון כ-1,200 אופנועי חירום (אופנולנסים), 450 אופניים חשמליות, 35 רכבי שטח, 60 אמבולנסים ו-5 ניידות טיפול נמרץ. האופנולנסים מצוידים בציוד רפואי מלא למעט אלונקה ומסוגלים להגיע לזירת אירוע תוך 90 שניות באזורים עירוניים^[23].

לכל כלי רכב שנכנס לשימוש הארגון, נכתב דו"ח הנחיות הלכתי ייעודי מפורט של מהנדסי 'מכון מדעי טכנולוגי להלכה', כדי לאפשר למתנדבים הדתיים הפועלים בשבתות לצמצם איסורי שבת בלי לפגוע במהירות הגשת עזרה ראשונה והצלת חיים^[24].

• 
  רכב ATV
• 
  רכב איחוד הצלה מדגם איסוזו
• 
  רכב לוגיסטיקה

כיום פועלים בארץ כ-65 אמבולנסים וניידות לטיפול נמרץ בפריסה ארצית.

• אמבולנס רגיל (לבן/כתום) – כולל נהג (בעל הכשרת חובש / חובש בכיר) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.
• ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) – כוללת ציוד טיפול נמרץ.
• אמבולנס משאלות – מאפשר ניידות לחולים במצבים רפואיים קשים.

• 
  אמבולנסים של הארגון
• 
  ניידת טיפול נמרץ של הארגון
• 
  אמבולנסים של הארגון בסכמת הצביעה הקודמת

• אמבולנס 4X4 – אמבולנס בעל הנעה 4X4 המוזנק לאירוע בו יש צורך לחלץ נפגע משטח שאינו עביר לאמבולנס רגיל (חוף ים, דרך לא סלולה).
• טרקטורון-אמבולנס – טרקטורון שעליו מותקנות אלונקות. הטרקטורונים נמצאים בכוננות ומוזנקים לאירועים שבהם יש צורך בחילוץ או טיפול במקרים בעלי עבירות קשה.

• מינילנס - רכבי מיני מאובזרים כאמבולנס, מאפשרים מתן מענה בטווחי זמן קצרים באזורים עירוניים
• בימבולנס – כלי רכב חשמלי קומפקטי. מטרתו היא קיצור זמן ההגעה של הצוותים או של כונני מגן דוד אדום לאירועי חירום באזורים עירוניים.
• אופנולנס – הלחם של המילים אופנוע ואמבולנס, מטרתו לקצר את זמני ההגעה ולתת מענה ראשוני טרם הגעת האמבולנס. נכון ל-2024 פועלים באיחוד הצלה כ-1,200 אופנועים וקטנועים בפריסה ארצית. אופנולנסים הרכובים על ידי פרמדיקים וחובשים. אופנועי טיפול נמרץ, הם אופנועים גדולים המיועדים לשרת אזורים המתפרסים על שטחים בין-עירוניים נרחבים. האופנועים כוללים את כל הציוד הרפואי הנמצא בניידת טיפול נמרץ סטנדרטית, למעט מיטת פינוי. אופנועי טיפול נמרץ רכובים על ידי פרמדיקים המבצעים פעולות פולשניות ומצילות חיים בשטח.
• אופניים חשמליים – בנוסף לכלי הרכב ישנם מתנדבים הרכובים על אופניים חשמליים ייעודיים המכילים ציוד עזרה ראשונה לשיפור יכולת התגובה בערים צפופות.

• 
  קטנוע של הארגון עם הכונן
• 
  קטנוע (אופנולנס) של הארגון עם הכונן, בסכמת הצביעה הקודמת. דגם Joymax של סאניאנג
• 
  רכב חשמלי מסוג בימבולנס לכונן איחוד הצלה
• 
  רכב תגובה מהירה

איחוד הצלה משתמש במסוקים מדגם MBB Bo-105 של להק תעופה לפינוי מוסק במצבי חירום. כל מסוק מדגם זה כולל טייס אחד ו-2 פרמדיקים והוא בעל יכולת פינוי של 2 פצועים.

• 
  מסוק של להק תעופה בשרות איחוד הצלה

לאורך חופי הים התיכון, בצפון ובשפלת החוף, בכנרת ובאילת, מפעיל איחוד הצלה מספר כלי שיט לתגובה מהירה ופינוי ימי.

• 
  סירת איחוד הצלה בסכמת הצביעה הקודמת
• 
  סירת איחוד הצלה

• רכבי חפ"ק' – רכב פיקוד אשר משמש לפיקוד ושליטה באירועים רבי-נפגעים, או באירועי אבטחה גדולים ולסיוע רפואי במצבים מורכבים
• רכב מבצעים (משאית חפ"ק) – משאית שהותאמה לצורכי איחוד הצלה, מאפשרת פיקוד ושליטה על כוחות איחוד הצלה בשטח. החפ"ק מאובזר במחשבים ומערכות קשר ואמצעי שליטה ובקרה נוספים

הארגון משתף פעולה עם ארגון תופעת טבע, בנושא איתור וחיפוש נעדרים.

חברת הביטוח הראל משתפת פעולה עם הארגון במיזמי בריאות^[25][26].

הארגון מפעיל פרויקטים נוספים שאינם הענקת עזרה ראשונה^[27]:

• תן כבוד – במיזם זה מתנדבים בעלי הכשרה רפואית מבקרים קשישים בביתם, כדי למדוד להם מדדים חיוניים בסיסיים, והעברתם למוקד מעקב המפנה אותם במידת הצורך למרפאה או יוצר קשר עם הרופא האישי.
• יחידת חוסן – בשנת 2016 הוקמה בארגון יחידת חוס"ן (חירום וסיוע נפשי) שמטרתה להגיש עזרה ראשונה נפשית באירועים בהם ישנם נפגעי חרדה או הלם, וכן במקרים המצריכים סיוע נפשי. ביחידה חברים עובדים סוציאליים ופסיכולוגים וכן חובשים שעברו הכשרה מיוחדת לטיפול חוס"ן. בנוסף, קיים בארגון קורס הכשרה לטיפול נפשי ראשוני.
• מוסד בטוח – נועד להנגיש ציוד רפואי מתקדם בכל מוסד ובכל בית ספר. שכל מורה ומחנך במדינת ישראל ידע לבצע החייאה ופעולות ראשונות מצילות חיים עד להגעת צוות מקצועי. במסגרת זו "איחוד הצלה" מציע להנהלת המוסד ציוד איכותי במחירים המסובסדים על ידי "איחוד הצלה" בשיתוף קרן ישראלייף.
• איתור נעדרים – במקרים של נעדרים, משתתפים מתנדבי 'איחוד הצלה' במערך החיפושים, בשיתוף עם כוחות הביטחון והחירום.

במקביל לפעילות ההתנדבותית, מספק ארגון איחוד הצלה עם רכבי ההצלה שלו שירותי אמבולנס פרטי בתשלום. ניתן להזמין אמבולנס (רגיל או ניידת טיפול נמרץ) לצורך העברת חולים ממקום למקום, שירות אבטחת אירועים וליווי טיולים.

• מד"א
• הצלה ללא גבולות
• הצלה ישראל
• הצלה (ארגוני רפואת חירום)
• זק"א
• חברה קדישא
• יד שרה
• עזר מציון

• נחמן סלצר, מלאכים בכתום, מאנגלית: מעיין מאיר, סלע מאיר 2024

פרסומים הלכתיים

• הרב יעקב אייזנבך (רב איחוד הצלה מודיעין עילית), משנת הצלה: דיני הצלה למתנדב בשבת. א-ג: דיני כונן, אמבולנס וברורי הלכה. מודיעין עילית, תשע"ב^[28]
• יצחק אייזיק כ"ץ, כונן כהלכה: דינים והלכות לטיפול במקרי חירום בשבת ובחול לכונני רפואת חירום, מהדורה שנייה, ירושלים: ארגון איחוד הצלה, תשע"ח^[29]

מדיה וקבצים בנושא איחוד הצלה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של איחוד הצלה

• איחוד הצלה, ברשת החברתית פייסבוק
• איחוד הצלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• איחוד הצלה, ביישום טלגרם
• איחוד הצלה, ברשת החברתית אינסטגרם
• איחוד הצלה, ברשת החברתית LinkedIn
• איחוד הצלה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• איחוד הצלה, באתר "גיידסטאר ישראל"

כתבות על הארגון

• נאס דיילי, האנשים ב""איחוד הצלה"" מישראל עושים עבודה מדהימה, בחשבון הפייסבוק של Nas Daily בעברית
• אריק וייס, זה ייגמר בדם: הקרב בין ארגוני ההצלה בישראל על גבם של המטופלים, באתר nana10‏, 23 ביולי 2016
• פודקאסט עם אלי ביר
• איציק ברנדויין, היחידה החדשה של איחוד הצלה: שלושה מסוקים, 30 פרמדיקים, כ"ב בשבט תשפ"ג 13 בפברואר 2023
• ספיר פרץ, ‏"כמתנדב במד"א ראיתי אנשים שמתו בהמתנה לאמבולנס, והחלטתי לעשות מעשה", באתר גלובס, 24 בינואר 2011
• דורון אביגד, ‏"מתנדבים שלנו יצאו לתופת בידיעה שהם עלולים למות. זה היה מבחן", באתר גלובס, 17 בפברואר 2024
• יהודה קונפורטס, ‏כך מצילים חיים בעזרת IT בארגון איחוד הצלה, באתר "אנשים ומחשבים", 15 בפברואר 2024