מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | איבר |
הגייה* | evar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֵיבָרִים |
- אחד מחלקי הגוף; קבוצה של רקמות הפועלות במשותף לביצוע תפקיד מסוים.
- ”דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית; שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵיבָר קָטָן; מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר; וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בָּרְבִיעִית.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה א)
- ”הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו; יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ז, משנה ו)
- לאחר שנפצע בידו הבין עד כמה איבר זה חיוני לתפקודו היומיומי.
- חלק מנוסחה מתמטית.
 ערך בוויקיפדיה: איבר |