הסמליל הקודם של החברה (2005-2018)מפת נתיבי איילון (כביש 20) וסביבתם – מהקצה הצפוני, ליד כפר שמריהו, ועד הקצה הדרומי במחלף חולותמרכז ניהול תנועה מטרופולינית, דן
חברת נתיבי איילון היא חברה ממשלתית ישראלית העוסקת בפיתוח ובניהול תשתיות תחבורה. החברה הוקמה ב-1970 כמיזם משותף של עיריית תל אביב-יפו והמדינה לצורך סלילת כביש נתיבי איילון, ובמרץ 2017 הפכה לחברה ממשלתית בבעלות מלאה.
כיום, נתיבי איילון מובילה פרויקטים תחבורתיים רחבי היקף במרחב העירוני והבין-עירוני, מתמקדת בפיתוח תשתיות, ניהול תנועה, וקידום טכנולוגיות תחבורה חכמה. החברה פועלת כזרוע הביצועית של משרד התחבורה ומשמשת כגורם מרכזי בתכנון ובפיתוח מערכות תחבורה מתקדמות בישראל. נכון לשנת 2024, מנכ"לית החברה היא אורלי שטרן.[2]
החברה עסקה לא רק בבנייה ותחזוקה של כביש נתיבי איילון, אלא גם בבניית הפרדות מפלסיות בדרכים עירוניות בתל אביב במרכז העיר ובשכונות עבר הירקון, בהכשרת נתיבי תחבורה ציבורית, בהכשרת רצועות עבור מסילות רכבת ואף מעורבת בפרויקטים בערים אחרות, כגון הפרדה מפלסית למסילות רכבת ברחובות, בבאר יעקב ובלוד.
בתחילת שנות ה-90 התרחבה פעילות החברה מחוץ למטרופלין תל אביב, היא הקימה שתי חברות בת: "נתיבי גליל" ו"נתיבי כרמל" שפעלה בחיפה, והייתה אחראית גם על פרויקט מנהרות הכרמל.[5] ב-1994, פרסם היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, חוות דעת משפטית לפיה נתיבי איילון, הנמצאת בבעלות משותפת ושווה של הממשלה ועיריית תל אביב, אינה מורשית לעבוד מעבר לגבולות מטרופולין תל אביב. בעקבות ההחלטה בשנת 1998 מוזגה חברת "נתיבי כרמל" עם חברת יפה נוף של עיריית חיפה. במקביל התקבלה החלטה, שלא בוצעה, לסגור את החברה בסוף 2004.[6][7]
החברה תכננה תוכנית לרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן על מנת להתאימה לצורכי הציבור. ביצועה המעשי התעכב והחל רק באוגוסט 2010, כאשר השינוי המהותי ביותר התבצע ב-1 ביולי 2011 עם ביצוע הפעימה השנייה בארגון מחדש. במסגרת השינוי, בוטלו עשרות קווים, אחרים שינו מסלולם וקווים חדשים נוספו. בתגובה לביקורת, בוצעו בקווים שינויים נוספים בשנים הבאות.[8][9]
ב-25 במאי 2014, אישרה הממשלה להעביר את החברה לבעלות מלאה של המדינה. ולרכוש את חלקה של עיריית תל אביב-יפו בחברה, ובכך להפוך את החברה לחברה ממשלתית. בעקבות כך הוחלט שהחברה תבצע פרויקטים במרחב העירוני והמטרופוליני, לא רק בגוש דן אלה גם בשאר רחבי הארץ.[10]
במרץ 2017, התקבלה החלטת ממשלה שהגדירה מחדש את מטרות החברה ונתיבי איילון הפכה לחברה ממשלתית בבעלות מלאה. במתכונתה הנוכחית, "חברת נתיבי איילון" היא חברה ממשלתית המובילה פרויקטים תחבורתיים רחבי היקף ותקציב במרחב העירוני והמטרופוליני, אשר תכליתם הוא לייצר העדפה לתחבורה ציבורית ושיתופית והפחתת שימוש ברכב הפרטי, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
ב-3 בדצמבר 2018, חנכה החברה את משרדיה הראשיים בעזריאלי ראשונים, ראשון לציון; לאחר שעברה מתל אביב.
בינואר 2020 נחנך גשר יהודית, פרויקט שמשרד התחבורה וחברת נתיבי איילון ניהלו, המחבר בין שדרות יהודית שבשכונת מונטיפיורי לבין מגדלי אלון שבמערב שכונת ביצרון בתל אביב. הגשר נועד ליצור חיבור נוסף בין מרכז תל אביב לבין השכונות שממזרח לנתיבי איילון ולשרת את נוסעי תחנת יהודית התת-קרקעית בקו האדום של "דנקל", הרכבת הקלה בגוש דן.[11]
במרץ 2020, הוחלט במשרד התחבורה וחברת נתיבי איילון להאיץ את העבודות בפרויקט הנתיבים המהירים לאור הירידה בהיקף התנועה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובכך קוצרו זמני הפרויקט.[12]
באוגוסט 2021, משרד התחבורה העניק לחברת נתיבי איילון סמכויות המרחיבות את תחומי פעילויות החברה למטרופולין חיפה, לרבות תפעול ואחזקה של מתחמי התחבורה הציבורית במטרופולין, הקמת צוות תוכנית אב למרחב צפון והקמת מרכז ניהול תנועה מטרופוליני שישמש את חיפה וסביבותיה. במסגרת הסמכויות התפעוליות שקיבלה לידה, ניתן למנות בין היתר תפעול ואחזקת תחנת רכבת מרכזית המפרץ, תחנת רכבת העמק, הרכבלית, אחזקת ציר המטרונית והמסופים באזור חיפה וסביבתה.[13]
הרשת המטרופולינית
באוגוסט 2022, נפתחו לתנועה כ-11 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ושיתופית בנתיבי איילון לכיוון דרום וצפון. בנתיבי איילון לכיוון צפון, נפתחו לתנועה נתיבי תחבורה ציבורית ושיתופית, בין צומת חולון למחלף השלום אשר משלימים את התוואי לתחבורה ציבורית ושיתופית ממבוא איילון ועד מחלף השלום. כמו כן, בנתיבי איילון לכיוון דרום, נפתחו לתנועה נתיבי תחבורה ציבורית ממחלף השלום ועד מחלף וולפסון, שמתחבר לפיצול בין 20 לכביש 1.
רשות תמרור היא הסמכות הבלעדית לקביעת הסדרי תנועה. בנוסף מי שאחראי על רשות תמרור באזורו אחראי על אחזקת ההסדרי תנועה בכל התחום הדרך, מבטיח תקינות ההסדרים התחבורתיים ואמון על התקינות המשפטית של ההסדרים.
"חברת נתיבי איילון" היא חברת תשתית ממשלתית המובילה, יחד עם משרד התחבורה והרשויות המקומיות פרויקטים תחבורתיים רחבי היקף ותקציב במרחב העירוני – מטרופוליני שמטרתם לייצר מארג של פתרונות תחבורה מתקדמים עבור משתמשי הדרך אשר יגרמו להפחתת השימוש ברכב הפרטי.
הקו החום הוא פרויקט לאומי של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון המחבר את הערים ראשון לציון, באר יעקב, רמלה[14] ולוד למטרופולין ת"א, באמצעות מערכת הסעת המונים חדשנית, חשמלית ובטוחה. המערכת תשפר משמעותית את הנגישות וההתניידות בערים ומחוצה להם לרווחת משתמשי הדרך המתגוררים בתוואי. בנוסף, המערכת תכלול כלי רכב רבי קיבולת, תדירים ומתקדמים בנתיב תחבורה ציבורית ייעודי להם, לצד פיתוח מרחב אורבני לרבות סלילת שבילי אופניים, הצבת תחנות מתקדמות וחידוש התשתיות בתוואי הקו.[15][16]
הקו הכחול הוא פרויקט לאומי של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון המחבר את הערים ראשון לציון, נס ציונה ורחובות למטרופולין ת"א, באמצעות מערכת הסעת המונים חדשנית, חשמלית ובטוחה. המערכת תשפר משמעותית את הנגישות וההתניידות בערים ומחוצה להם לרווחת משתמשי הדרך המתגוררים בתוואי. בנוסף, המערכת תכלול כלי רכב רבי קיבולת, תדירים ומתקדמים בנתיב תחבורה ציבורית ייעודי להם, לצד פיתוח מרחב אורבני לרבות סלילת שבילי אופניים, הצבת תחנות מתקדמות וחידוש התשתיות בתוואי הקו.
תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון היא תוכנית אב להקמת מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) של ממשלת ישראל, במרחב נפת אשקלון לשנת 2040. משרד התחבורה הטיל את הסמכות לביצוע המיזם על "חברת נתיבי איילון". התוכנית פותחה במקביל לתוכנית האב לדיור בנפה של משרד הבינוי והשיכון, והיא אושרה ב-2017. ב-2020 פורסמה הטיוטה הראשונה של התוכנית.
פרויקט הנתיבים המהירים של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון הוא פרויקט שמטרתו לאפשר הגעה מהירה בתחבורה ציבורית ושיתופית למוקדי התעסוקה במטרופולין תל אביב. אורכם הכולל של הנתיבים המהירים החדשים לתחבורה שיתופית וציבורית שנסללים בימים אלו הוא כ-75 ק"מ קילומטר, בתוואי שבין ראשון לציון דרך תל אביב – יפו ועד מחלף 57 (נתניה). הפרויקט כולל הקמת שני חניוני ענק, בשולי המטרופולין, בשפיים ובראשון לציון, מהגדולים מסוגם בעולם, אשר יאפשרו חנייה לכ-11,000 רכבים. בחניונים הללו יופעלו שירותי הסעות נוחים וחינמיים באמצעות מערך שאטלים חשמליים ומודרניים, בתדירות גבוהה למוקדי תעסוקה מרכזיים במטרופולין תל אביב. במהלך שנת 2025 צפוי להיפתח כל מערך הנתיבים המהירים לאורך כביש 20 וכביש החוף. לצד פרויקט הנתיבים המהירים, החברה מתחזקת ומנהלת את כביש 20.[18][19]
מרכזי ניהול תנועה במטרופולין תל אביב-יפו וחיפה הם פרויקט לאומי של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון לניהול תנועה מתקדמת ומטרופולינית בזמן אמת. בימים אלו מקודמים מרכזי ניהול תנועה במטרופולין תל אביב וחיפה הפועלים מסביב לשעון ומשתמשים בנתוני דרך הנאספים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת כדי לייעל את התנועה בזמן אמת, תוך שיתוף פעולה הדוק ומלא עם הרשויות בערי המטרופולין וגופי החירום.
רשת "אופנידן" הוא פרויקט לאומי של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון הכולל רשת שבילי אופניים בינעירוניים בגוש דן של שבילים רציפים שמתפרשים על פני 14 רשויות בין ראשון לציון שבדרום ועד הרצליה שבצפון. שבילי האופניים יהיו רחבים, מוצללים ומופרדים מתנועת המכוניות ומהולכי הרגל.
"מהיר לעיר" הוא פרויקט לאומי של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון לשדרוג מערך התחבורה הציבורית במרכז הארץ שעתיד לייצר אלטרנטיבה יעילה, מהירה ואיכותית לרכב הפרטי עבור תושבי המרכז. במסגרת הפרויקט: ניתנת העדפה לנוסעי התחבורה הציבורית באמצעות צביעת נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים, מוצבות תחנות חדשות ומתקדמות, נסללים שבילי אופניים עירוניים, כמו כן נעשה שיפור בתדירות קווי האוטובוס ומסלולם בהתאם ובשיתוף התושבים.
"התוכנית הארצית לקידום מתקני תחבורה ציבורית" הוא פרויקט לאומי של משרד התחבורה, הרשות לתחבורה הארצית וחברת נתיבי איילון במטרה לאפשר למדינה לעמוד ביעדיה הן בנוגע להעלאת השימוש בתחבורה הציבורית, והן בנוגע למעבר לאוטובוסים חשמליים. כחלק מהתוכנית, "חברת נתיבי איילון" מקדמת, מתכננת, מקימה ומתחזקת מתקני תחבורה ציבורית ברחבי הארץ. לצד זו, מקדמת החברה עמדות טעינה בפריסה ארצית הן ברמה הרגולטורית והן ברמה היישומית לטובת המעבר לאוטובוסים חשמליים.[20][21]
פרויקטים תחבורתיים ביישובי החברה הערבית והדרוזית בתכנון ובביצוע בפריסה ארצית לצד קידום תוכנית האסטרטגית כאשר המטרה היא שבתוך עשור תהיה רשת תחבורתית הולמת ובטיחותית שתשפר את איכות החיים לתושבים ותאפשר תשתית טובה להעברת שירות בתחבורה הציבורית.[22]
"חברת נתיבי איילון" משמשת כזרוע הטכנולוגית של משרד התחבורה במטרה לקדם מיזמים בתחום התחבורה החכמה בכדי להצעיד את מדינת ישראל לעבר תחבורת המחר.
מיזמי התחבורה החכמה שהחברה מקדמת מתמקדים בהגברת חווית המשתמש לצד הטמעת טכנולוגיות חדשניות בפרויקטי תחבורה שונים של החברה ומחוצה לה. בין המיזמים ניתן למנות: רמזורים אדפטיביים, V2X, תחבורה ציבורית אוטונומית ועוד.
תפקיד נוסף הוא לאפשר ולייצר אקו-סיסטם בין חברות האוטו-טק לבין המדינה. החברה עושה זאת באמצעות הקמת פלטפורמות מקצועיות שידעו לתת מענה הן לבדיקות וניסויים בעולמות התחבורה והתשתיות (מרכז הניסויים לתחבורה חכמה באשדוד) והן להגנה מפני איומי סייבר בעולמות התחבורה והתשתיות (מרכז הסייבר לתחבורה חכמה בבאר שבע).
מרכז הניסויים לתחבורה חכמה באשדוד הוא פרויקט לאומי של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון אשר נועד לאפשר ולקדם מיזמים בתחום התחבורה החכמה, תוך העמדת תשתית ייחודית ומתקדמת לביצוע ניסויים, הן עבור תעשיית האוטו-טק והן עבור המדינה. במרכז שהוקם בסוף שנת 2020 מבוצעים ניסויים רבים במגוון נושאי הליבה בתחום התחבורה החכמה, לרבות מעבר לרכבים אוטונומיים, אוטומציה והטמעת תשתיות טכנולוגיות בתחום תחבורה. הקמת המרכז נועדה לאפשר ולייצר אקו-סיסטם בין חברות האוטו-טק לבין הרשויות, לתת במה לשיתופי פעולה בין חברות האוטו-טק שפועלות במרכז ולקדם מיזמים פורצי דרך בתחום התחבורה החכמה.[23]
מיזם הרחפנים הלאומי הוא פרויקט המהווה שותפות של גופי ממשלה אותו מובילים משרד התחבורה, נתיבי איילון, רשות החדשנות, ורשות התעופה האזרחית. מטרת המיזם היא לתמוך ולקדם אקוסיסטם באמצעות טכנולוגיה, רגולציה ותשתיות לשימוש בכלי טיס מתקדמים ולהכשיר את המרחב האווירי לטיסות של כלי טיס אלו מתוך כוונה להקל על העומסים בכבישי ישראל, לייעל שירותים מסחריים וציבוריים ולייצר יתרון תחרותי לחברות היי טק ישראליות בתחום הרחפנים לפרוץ לשוק הגלובלי. מיזם הרחפנים עוסק גם בהסדרת המרחב האווירי ובניית תשתיות רגולטוריות להטסת כלים אוטונומיים לתועלת הציבור. המיזם עובד בשיתוף פעולה עם גופים מסחריים וציבוריים נוספים: חיל אוויר, רשות שדות התעופה, רשויות מקומיות וגופים רלוונטיים נוספים.
מרכז הסייבר לתשתיות לאומיות ולתחבורה חכמה בבאר שבע (CYITS) הוא פרויקט של משרד התחבורה באמצעות "חברת נתיבי איילון", מערך הסייבר הלאומי וקונסוצרסיום בהובלת חברת אלתא של התעשייה האווירית. המרכז מהווה מוקד ידע ומעבדה לבחינת טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה היבשתית. במרכז מתבצעות בדיקות חוסן ומחקרים על חולשות וסכנות בתחום התחבורה החכמה. מטרתו להבטיח תחבורה בטוחה ולהיערך לכניסת כלי תחבורה מתקדמים לישראל. הוא משרת יצרנים, יבואנים, חברות ותעשיות בתחום התחבורה, ומציע שירותים גם למדינות אחרות המיישמות מערכי תחבורה חכמים. המרכז מהווה חלק מההיערכות הלאומית של מדינת ישראל במטרה להבטיח תחבורה בטוחה לציבור וכזו העונה לחדשנות הגלובלית לכניסתם של כלי-תחבורה מתקדמים למדינת-ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-21.
נתיבי איילון (או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו. הכביש חוצה את המטרופולין מצפון לדרום והוא כביש מהיר ברובו, ולצידו מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה.
בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים כמיליון כלי רכב ביום והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 מאריאל, כביש 431 ממודיעין ומדרום־מזרח, כביש 531 מצפון־מזרח, וכביש 2 מחיפה ומהצפון.
מפת נתיבי איילון (כביש 20) וסביבתם ב-2017 – מאזור כפר שמריהו עד הקצה הדרומי במחלף חולות.
ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה" קטע זה העניק לנתיבים את שמם. לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה בסמוך לקיבוץ שפיים; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5.
לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן ארבע תחנות רכבת ישראל בתל אביב. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות, אשר שתיים מהן ממשיכות לכיוון חיפה והאחרות לכיוון הוד השרון. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. החל מספטמבר 2011 נפתחו לתנועה בקטע הדרומי (מדרום למחלף קיבוץ גלויות) שתי מסילות רכבת לאורך הכביש, ועליהן תחנות הרכבת בחולון, בת ים וראשון לציון, ובהן עוברות כ-3 רכבות בשעה. המסילות ממשיכות לאחר מחלף חולות לכביש 4 לכיוון יבנה, אשדוד ואשקלון. סמוך לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין ישנן ארבע מסילות, אשר שתיים מהן נקטעות כמספר מטרים לאחר תחנה זו. בעתיד מתוכנן חיבור מסילות אלה למסילת 431.[24][25]
הרעיון לנצל את ואדי מוסררה כנתיב תחבורה עלה כבר במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, אך רק בשנת 1964 החליטה הממשלה על קידום המיזם וב-1965 החל התכנון. בשנת 1967 נעשתה בדיקת היתכנות וכדאיות כלכלית שבעקבותיה התקבל מלווה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי. הפעולות הראשונות שנעשו היו הסדרת נחל האיילון בתוך תעלה, לאחר שבמשך שנים הוא היווה מטרד והציף שכונות בתל אביב. כבר מראשיתו תוכנן המיזם לכלול כביש שיגיע עד חדרה.
כדי לבצע את הפרויקט הוקמה ב־1970 חברת "נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. ב-1973 הציגה החברה את התוכנית "לכביש מהיר, רב־נתיבים שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. לפי התכנון הכביש יושלם עד שנת 1985 ויעביר כ-200,000 כלי רכב ליממה." הכביש תוכנן נמוך ממפלס מערכת הכבישים העירוניים, כך שהפרש המפלס יאפשר בניית כבישים חוצים והצטלבויות דו־מפלסיות תוך המעטת מטרדי רעש ומפגעים אסתטיים הנגרמים על ידי מעברים עיליים. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות רכבת במקביל לכביש, שמיועדות לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית (עד בניית מסילת איילון, הייתה תחנת הרכבת תל אביב מרכז תחנת הקצה של מסילת החוף לכיוון חיפה, ותחנת הרכבת תל אביב דרום הייתה תחנת הקצה לרכבות מירושלים, מרחובות ומבאר שבע). כמו כן תכננו המסילות לשמש כמערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות. הכביש תוכנן מראש כבעל ארבעה או חמישה נתיבים לכל כיוון ולנסיעה במהירות של 100 ק"מ לשעה. כמו כן תוכננו מחלפים ראשיים רבי־מפלסים במקומות הבאים: תל־גיבורים, צומת לחולון, צומת לה־גוארדיה, דרך השלום, דרך פתח־תקווה, ורחוב ההלכה, שדרות רוקח וצומת רשפון (שלבסוף נבנו רק כהצטלביות דו־מפלסיות). בתכנון מ-1973 נלקחה גם בחשבון האפשרות שבעתיד יוסטו מי האיילון לים התיכון, דרך יפו, ועל ידי כך יפונה תוואי התעלה לשירותים תחבורתיים נוספים.
ב-1978, כביש 1 לירושלים חובר הכביש לתחילתו של מחלף קיבוץ גלויות. באפריל 1982 נפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף השלום להלכה. ביולי 1984 נפתח קטע נוסף בין מחלף השלום למחלף לה גוארדיה. קטע הכביש המרכזי נפתח סופית לתנועה ביולי 1991 עם חנוכת קטע רוקח-גלילות. לאורך שנות ה-80 וה-90 מוספרו נתיבי איילון ככביש 2 עד שלקראת סוף שנות ה-90 נקבע מספרם ככביש 20, עת החלו העבודות לפיתוח הכביש מצפון למחלף גלילות והובילו ליצירת קטע המקביל לכביש 2 הקיים.
במהלך שנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הורחב הקטע המרכזי של הכביש לשלושה נתיבים ואחר כך לארבעה ועובתה תשתית הרכבת לאורכו. כמו כן, בשנת 2000 הוארך הכביש עד הרצליה למחלף שבעת הכוכבים. ב-25 בינואר 2005 נחנך הקטע הדרומי של הכביש עם פתיחת מחלפי דב הוז ויוספטל. הנחת מסילות הרכבת בקטע הדרומי הסתיימה וקו הרכבת נפתח לתנועה בחודש ספטמבר 2011. קטע זה של נתיבי איילון הפך גם הוא לכביש מהיר.
בחודש אוקטובר 2013 נחנך נתיב נסיעה חמישי בנתיבי איילון צפון, בקטע שבין מחלף קק"ל להסתעפות עם מחלף גלילות. קטע זה של הכביש הוא אחד מקטעי הדרך העמוסים במדינה, בו נוהגים מדי יום מעל 120 אלף נהגים. חודשיים קודם לכן נפתח נתיב שלישי בין מחלף חולות למחלף חולון.
במהלך 2014 נחנך נתיב תחבורה ציבורית בנתיבי איילון צפון, בין ראשון לציון ומחלף קוממיות עד מחלף חולון בין השעות 7:00 ל-9:00, במטרה להקל על אוטובוסים הנוסעים במהלך שעות הבוקר בציר התחבורה העמוס מדרום לכיוון התחנה המרכזית בתל אביב וצפונה. ב-2017 הורחבו שעות נתיב התחבורה עד לשעה 10:00.
בדצמבר 2016 נפתח מחדש לתנועה הקטע הצפוני ביותר של נתיבי איילון, שהיה פתוח מספר שנים לכיוון צפון, עד ינואר 2014. הקטע מקשר את נתיבי איילון לכביש 531.
באפריל 2017 נחנך הכביש בכיוון צפון לכל אורכו המתוכנן עד מחלף רשפון-געש, בחיבור עם כביש החוף. במסגרת הזו הועתקה מסילת החוף אל בין מסלולי נתיבי איילון. באוגוסט 2018 נפתח לתנועה קטע הכביש לכיוון דרום שבין מחלף שמריהו מזרח למחלף שבעת הכוכבים, דבר המאפשר הגעה לנתיבי איילון מכיוון כביש 531. הקמת הכביש הסתיימה בדצמבר 2018 עם חנוכת הנתיב ממחלף רשפון-געש לכיוון דרום וחיבור מסילת הרכבת של כביש 531 למסילת החוף.
באוקטובר 2019 הוסב נתיב נסיעה בכיוון צפון, ממחלף מבוא איילון עד מחלף קיבוץ גלויות, לנתיב המיועד לתחבורה ציבורית ולנסיעה משותפת בלבד, במסגרת מיזם נתיב פלוס של משרד התחבורה.
במרץ 2020, הוחלט במשרד התחבורה ונתיבי איילון להאיץ את העבודות בפרויקט הנתיבים המהירים לאור הירידה בהיקף התנועה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובכך קוצרו זמני הפרויקט.
באוגוסט 2022, נפתחו לתנועה כ-11 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ושיתופית בנתיבי איילון לכיוון דרום וצפון. בנתיבי איילון לכיוון צפון, נפתחו לתנועה נתיבי תחבורה ציבורית ושיתופית, בין צומת חולון למחלף השלום אשר משלימים את התוואי לתחבורה ציבורית ושיתופית ממבוא איילון ועד מחלף השלום. כמו כן, בנתיבי איילון לכיוון דרום, נפתחו לתנועה נתיבי תחבורה ציבורית ממחלף השלום ועד מחלף וולפסון, שמתחבר לפיצול בין 20 לכביש 1.
בספטמבר 2023, נפער בולען בנתיבי איילון, ברמפת היציאה למחלף השלום לכיוון איילון דרום. לאחר בדיקות הנדסיות וטכנולוגיות מעמיקות שנערכו מטעם החברה למען בטיחות משתמשי הדרך, במשך חודש, נפתחה רמפת היציאה למחלף השלום לכיוון איילון דרום עבור משתמשי הדרך.[26]
ראשון לציון, 
ישראל
ערך מורחב – הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן
אתר האינטרנט הרשמי של חברת נתיבי איילון
חברת נתיבי איילון, דף שער בספרייה הלאומית
אורן דורי, יעזור לפקקים? חניוני ענק חדשים - ונתיב מתחלף בכביש החוף, באתר TheMarker, 30 באפריל 2018
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
