גס
גַּס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גס |
| הגייה* | gas |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ס־ס |
| דרך תצורה | משקל קַל |
| נטיות | נ גַּסָּה ר׳ גַּסִים גַּסּוֹת נס׳ גַּסֵּי־ |
- לשון חז"ל דבר שמידותיו גדולות.
- ”את שדרכו להמדד בגסה ומדדו בדקה טפלה דקה לגסה את שדרכו להמדד בדקה ומדד בגסה טפלה גסה לדקה איזו היא מדה גסה ביבש שלשת קבין ובלח דינר“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ב, משנה ה)
- ”האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב��� (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ב)
- ”מכסין בזבל הדק ובחול הדק בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשן. אבל אין מכסין לא בזבל הגס ולא בחול הגס“ (משנה, מסכת חולין – פרק ו, משנה ז)
- עברית חדשה חפץ שאינו נעים למגע, שאינו עדין. דיבור שאינו מעודן. אדם שהתנהגותו בוטה.
- לא יכולתי לשבת במסעדה, ישבו שם אנשים גסים, וצעקו מילים גסות בלי בושה.
- בחרתי לתפור את המעיל מאריג גס אמנם פחות אלגנטי אבל יחזיק מעמד שנים רבות.
- [עממי] שאינו מדויק.
- באופן גס , נראה לי שאגיע בשעה אחת.
- לא הספקתי לספור את המשתתפים, בהערכה גסה היו שם כמאה איש.
גיזרון
[עריכה]- 1. שורש בלשון חז"ל. 2. מן גס רוח 3.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: coarse
ראו גם
[עריכה]- אגס.
גָּס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גס |
| שורש וגזרה | ג־ס־ס |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- איבד רגישות ויחס של כבוד לזולת.
- ”לא תתיחד עמו אלא בפני עדים אפילו עבד אפילו שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה בשפחתה“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ז, משנה ד)
גיזרון
[עריכה]- מהתואר גס משמעו גדול. מילולית: גס ליבו- גבה לבו
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]