מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבן
הגייה * lavan
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ל־ב־ן
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ"י: לְבַן-, נ': לְבָנָה, נ"נ: לִבְנַת- ר"ז: לְבָנִים, נ"ר: לִבְנֵי-, ר"נ: לְבָנוֹת, נ"ר: לִבְנוֹת-
מעבר הדרגתי מצבע לבן , דרך אפור ועד לשחור . תערובת של כל צבעי האור הנראה בכמויות זהות יחדיו, הצבע הבהיר ביותר.
”וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית, סוּסִים לְבָנִים ; וּבַמֶּרְכָּבָה, הָרְבִעִית, סוּסִים בְּרֻדִּים, אֲמֻצִּים“ (זכריה ו , פסוק ג ) ”וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים, וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת, כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ...“ (בראשית ל , פסוק לה )
בהשאלה: שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַטָּהֳרָה , נָקִי וָצַח .
”בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים ; וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר“ (קהלת ט , פסוק ח ) הַחֵלֶק הַמַּקִּיף אֶת הָקַּשְׁתִּית , חֶלְקָהּ הַלָּבָן שֶׁל הָעַיִן .
”רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: הַגַּלְגַּל הַזֶּה שֶׁל עַיִן, אֵין אָדָם רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר.“ (ויקרא רבה, פרשה לא, סימן ח )
דמות מקראית, אחיה של רבקה וחותן בנה יעקב .
קיימות מקבילות במספר לשונות שמיות. למשל; אוגריתית בהגיית אִבּן: 𐎍𐎁𐎐 (לבן) ; פיניקית: 𐤋𐤁𐤍 תעתיק:לבן ; ארמית: לָבָן ; בלשון הערבית "לבן" משמש בהוראת: חלב - لبن (לַבַן) .
מן שפות אינדו-אירניות (אלְבַּ albh-a). חיתית (אלפֲּ alpa). יוונית עתיקה (אלפֹּס - ἀλφός ) בשפה קדם גרמנית - שורש (אלבּ alb).
ערך בוויקיפדיה:
לבן תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
לבן
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ליבן
שורש וגזרה ל־ב־ן
בניין פִּעֵל
עצמים שלובנו בתוך תנור לשון המקרא חום גבוה, עד כדי שיזהר , על־מנת שיקשה יותר.
”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.“ (בראשית יא , פסוק ג ) ”וּמִן-הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד-עֵת קֵץ כִּי-עוֹד לַמּוֹעֵד.“ (דניאל יא , פסוק לה ) ”אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ז ) ”הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי – אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל, יַטְבִּיל; לְהַגְעִיל, יַגְעִיל; לְלַבֵּן בָּאוּר, יְלַבֵּן בָּאוּר; הַשְּׁפוּד וְהָאַסְכְּלָה, מְלַבְּנָן בָּאוּר; הַסַּכִּין, שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יב ) לשון חז"ל צבענים מהחומר, שיהיה בלבן גולמי .
”שִׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה, כִּמְלא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל; וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, שִׁעוּרוֹ כִּמְלא הַסִּיט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יג, משנה ד ) ”לֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ, פָּטוּר; לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ, חַיָּב.“ (משנה, מסכת חולין – פרק יא, משנה ב ) ”רַבִּי אוֹמֵר, כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתָן בְּמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים; לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל“ (משנה, מסכת מדות – פרק ג, משנה ד ) בהשאלה: פתר סוגיה ומחלוקת .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבן
הגייה * leben
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ל־ב־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
עברית חדשה ( יש לשכתב פירוש זה ):
מערבית:
ערך בוויקיפדיה: לבן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבן